פרסום במגזר הדתי

המגזר הדתי-לאומי, יש מגזר כזה?!
הציבור הדתי לאומי הוגדר כל השנים בראשו של כל מנהל שיווק ומותג כציבור הנמנה עם הציבור הכללי בנשימה אחת.
הציבור הדתי עובר מסלול חיים דומה לזה של הציבור הכללי: לומדים בבתי ספר ממלכתיים דתיים, ישיבה תיכונית (בנים) או אולפנה (בנות) רובם הולכים למכינה קדם צבאית או לישיבת הסדר, שירות צבאי או שירות לאומי (בנות), לומדים לימודים אקדמאים, עובדים, צורכים תרבות ותקשורת ללא שום הבדל…. בקיצור כמו כל מהחבר'ה רק איך נאמר את זה…. פשוט דתיים …. אז זהו שלא!
הציבור הדתי לאומי הפך בשנים האחרונות למגזר לכל דבר.
שינוים סוציולוגים, דמוגרפים, ותרבות הכלל הובילו את הנהגת הציבור הדתי וחלק גדול מהציבור לבצע שינויים רוחביים באורח חייהם – אפשר לקרוא לזה מהפכה. ואפשר להתחיל להגדיר את הציבור הדתי לאומי כמגזר – מעכשיו!
המגזר הדתי לאומי מונה כיום למעלה 1.2מיליון נפש שהם- 200,000 בתי אב – יותר מ13% מכלל הציבור בישראל.
מבנה המשפחה של המגזר הדתי דומה יותר משנה לשנה למבנה של משפחה חרדית ומגיע ל-6 נפשות בממוצע למשפחה.
קיימת העדפה גורפת לגור בישובים ובשכונות בעלי צביון דתי לאומי (רק 7% מכלל הציבור מתגורר ביישובים "מעבר לקו הירוק").
במהלך השנים האחרונות אנו עדים לשינויים מהותיים שעבר המגזר הדתי לאומי בכל תחום באורח חייו אשר משפיעים באופן ישיר גם על תרבות הצריכה ועל כל מה שמשתמע מכך:
התקשורת של הכיפות הסרוגות
המדיה הכללית (טלוויזיה, אינטרנט, רדיו ועיתונות) נהפכה עם השנים האחרונות לפתוחה יותר ונגישה יותר לעולמות תוכן שלא עולות בקנה אחד עם השקפת חייו של המגזר הדתי. החל מסדרות ריאליטי, פרסומות ותכניות זרות ומקור.
מציאות זו הצריכה מצד המגזר הדתי לבנות חסמים על מנת שלא לחשוף את בני הבית לתכנים הבעייתיים, כגון הוצאת הטלוויזיה ועיתוני סוף השבוע מהבית (ידיעות אחרונות, מעריב והארץ), רכישת תוכנות לחסימה וסינון אתרים (לדוגמה – אינטרנט רימון) ומנגד יצירת אלטרנטיבות:
יצירת עיתונות דתית המותאמת מבחינת תכנים ופרסומים לציבור הדתי (עיתון בשבע ומקור ראשון), עלוני שבת) – עלונים המחולקים חינם בכל בתי הכנסת בכל רחבי הארץ – כוללים דברי תורה והלכה בשילוב פרסום המותאם לקדושת העלון והבית כנסת), הקמת תחנות רדיו (רדיו קול חי, קול ברמה) ואתרי חדשות ואקטואליה (ערוץ שבע, כיפה ומורשת).
אין ספק, שלאור הנתונים והעובדות אודות המגזר הדתי – נדרשת חשיבה מחודשת מצד כל חברה המעוניינת לפנות אל המגזר הדתי לאומי ולמצוא ערוצי תקשורת שבאמצעותן יוכל ליצור ולשמר קשר עם המגזר.
כי מיליון ומאתיים אלף צרכנים – לא הולכים ברגל.